לאחרונה קראתי יותר ויותר מחקרים על איך שהכימיקלים המזיקים המכונים “משבשים אנדוקריניים” משפיעים על הבריאות שלנו.
מהם משבשים אנדוקריניים?
אלו כימיקלים, טבעיים או מעשה ידי אדם, המפריעים למערכת האנדוקרינית שלנו. המערכת האנדוקרינית מורכבת מבלוטות המייצרות ומפרישות הורמונים. אלו חומרים כימיים המיוצרים בגוף המווסתים את פעילות התאים או האיברים. הורמונים אלו מווסתים את הצמיחה של הגוף, חילוף החומרים – התהליכים הפיזיים והכימיים של הגוף, כמו גם את ההתפתחות והתפקוד המיני.
משבשי אנדוקריניים קשורים לבעיות התפתחותיות, רבייה, מוח, חיסון ואחרות.
ישנן 3 דרכים שבהן הם עשויים לפעול בגופנו:
על ידי חיקוי הורמונים אך עובדים בצורה שונה מההורמונים הטבעיים שלנו,
הם יכולים לחסום את ההורמונים הללו לחלוטין או
שהם יכולים להיקשר לקולטנים ולהשאיר אותנו עם המון הורמונים שעלולים לגרום לנזק רב.
עובדה מדאיגה היא שהם בדקו את חבל הטבור ומצאו בו כ-150 כימיקלים רעילים שמגיעים ישר לתינוק שלכם. מחקר אחר נעשה על האופן שבו משבשי אנדוקריניים ברחם קשורים לסרטן השד בשלב מאוחר יותר בחיים. עוד על המחקר תוכלו לקרוא כאן:
https://breast-cancer-research.biomedcentral.com/articles/10.1186/s13058-020-01275-w
מספר המשבשים האנדוקריניים נפוצים:
ביספנול A (BPA): משמש לייצור מיכלי מזון מפלסטיק, קבלות נייר, בקבוקי מים ושרף אפוקסי. ה-BPA דולף למזון ולמים שלנו, במיוחד אם אנחנו שמות אוכל חם, שוטפות במים חמים או אם השמש מחממת את הבקבוקים האלה.
הוכח כי BPA פוגע באיכות הביציות, מפריע למיוזה וגורם להפרעות כרומוזומליות בביציות. זה גם מפריע להורמונים של מערכת הרבייה. הם חושדים שההשפעות הרעילות הללו הן רחבות טווח וכוללות: סוכרת, השמנת יתר, מחלות לב ומשפיעות על מערכת הרבייה של תינוקות שנחשפו במהלך ההריון.
BPA מפריע לפעילות של אסטרוגן, טסטוסטרון והורמוני בלוטת התריס.
המבנה הכימי של BPA דומה לזה של אסטרוגן, הורמון המין הנשי הממלא תפקיד מפתח בביוץ. כתוצאה מכך, BPA יכול להיקשר לקולטני אסטרוגן, מה שמוביל למספר השפעות משמעותיות.
“BPA הוא מזהם כימי הפועל כמשבש אנדוקריני, וגורם ללחץ חמצוני תאי [חוסר איזון בין מולקולות חמצון ונוגדי חמצון], מה שגורם לנזק לגמטות ועוברים”, אמר הורנוס קרניירו, שערך את המחקר בפיקוח HMS פרופסור מוניקה פאולה קולאיקובו.
פת’לטים PHTHALATES, גם פוגעים באיכות הביציות ומפריעים לפוריות. הם משמשים להפיכת הפלסטיק לגמיש יותר וניתן למצוא אותם באריזות מזון מסוימות, מזון מעובד בצורה של DEHP, קוסמטיקה, מוצרי ניקוי, מרככי כביסה, בשמים, לק, ניחוחות, צעצועים לילדים ומכשור רפואי.
מינונים גבוהים של פת’לטים עוצרים את הביוץ מכיוון שהם מפחיתים את ייצור האסטרוגן, הם עלולים לגרום להפלות, להשפיע על הישרדות העוברים ואיכות הזרע.
פת’לטים יכולים לשנות את רמות ופעילות ההורמונים בגוף. קבוצה זו של כימיקלים הוכרה רשמית כרעלן רבייה באיחוד האירופי וה-FDA גם הכיר בכך שהם משבשים את האנדוקרינית. צורות פעילות של פתלטים זוהו ב-95% מהנשים ההרות.
נערים צעירים שנחשפו ברחם לכימיקלים מסוימים של פת’לאטים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לסבול מתכונות אוטיזם בגילאי 3 ו-4, לפי מחקר חדש שפורסם ב- Environmental Health Perspectives.
דיוקסינים: אלו מיוצרים כתוצר לוואי בייצור קוטלי עשבים והלבנת נייר, נמצאים בטמפונים ומשתחררים לסביבה במהלך שריפת פסולת ושריפות.
ויש עוד כל כך הרבה!
כדאי להכיר אותם ולהיות מודעות אליהם ולעשות בחירות טובות. כל יום בחירה טובה אחת.
