שיטת מודעות לפוריות היא השיטה שבה אנו משתמשות על מנת לבדוק את סימני הפוריות שהגוף המדהים שלנו נותן לנו בכל יום; נוזלי צוואר הרחם, חום השחר וצוואר הרחם. האחרון הוא אופציונלי אבל אני אוהבת לעקוב אחריו, בעיקר אם יש אחד מהסימנים האחרים שפחות ברור לנו. על ידי בדיקת 3 הסימנים הללו, תוכלי לדעת האם את פורייה באותו יום או לא ואז תוכלי לפעול בהתאם כדי להגיע ליעדים שלך.
הנה העניין, ברגע שאת מתחילה לתרגל את זה את מבינה שאת בעצם מקבלת כל כך הרבה יותר ממה שחשבת, לא רק שיטה…
בעיני הדבר הכי חשוב זה שאנו מבינות שאנו יכולות לוותר על הגלולה כאמצעי מניעה.
אנו לא חייבות להשתמש אמצעי מניעה הורמונליים, את לומדת שאת פורייה בערך שליש מהמחזור שלך ובמהלך הזמן הזה את יכולה להשתמש באמצעים אחרים ו/או לעבוד עם פרקטיקות אחרות של אינטימיות.
הרעיון שמערכת הרבייה שלנו פועלת בוואקום, כמו אי בגופנו, פשוט לא נכון. חלק ממה שעושה תעשיית התרופות והרפואה המערבית היא להפריד מערכות ולהסתכל עלינו כחלקים, אבל אנחנו לא. הגוף שלנו הוא מערכת אקולוגית וכל המערכות פועלות יחד כמו תזמורת. אם נשתק מערכת אחת, הגוף שלנו יצטרך ללמוד לעקוף אותה אבל האם זה יהיה ללא השלכות? אם אנו לא מרגישות את תופעות הלוואי האם זה אומר שאין כאלה? האם העובדה שאנו לא מבייצות לא אומר שכבר יש השלכות? שכבר משפיע על המוח, על השחלות? איפה עוד?
ברגע שאנו מתחילות לעקוב אחרי המחזורים שלנו, נוכל לראות מתי אנו פוריות וזו מיומנות שיש לנו ואנו יכולות להשתמש בה במהלך שנות הפוריות שלנו, גם אם נחליט שאנו רוצות צורה אחרת של אמצעי מניעה, עדיין הידע הזה שלך.
דבר נהדר נוסף שאנו מקבלות משימוש במודעות לפוריות, הוא שאנו מכירות את הגוף שלנו ומתחברות אליו מחדש. למה אני אומרת “מתחברות מחדש”? כתינוקות, היינו מאוד מחוברות לגוף שלנו ולצרכים שלו, אבל כשהתבגרנו התחלנו לשמוע קולות שאומרים לעשות את זה ולעשות את זה, אז התרחקנו מהקשר שהיה לנו פעם.
על ידי למידה והכרת הגוף שלך את יכולה לעקוב אחר הבריאות הכללית שלך, את יכולה להעריך את הפוריות שלך כך שמתי, ואם תרצי להיכנס להריון, את יודעת אם המחזורים שלך מאוזנים, ואיפה את נמצאת במחזור.
אם את מרגישה שאת צריכה לעשות שינויים באורח החיים או בתזונה שלך, את תוכלי לראות כיצד שינויים אלה משפיעים על הגוף שלך.
יתרון עצום שאני בטוחה שכולנו יכולות להעריך הוא ברגע שנתחיל לעקוב אחרי מודעות לפוריות, נוכל לחזות מתי הווסת הבאה שלנו מגיעה. אנחנו עוקבות אחר השלבים השונים של המחזור שלנו ולמרות שאנחנו לא ממש יודעות מתי אנחנו מבייצות, ברגע שווידאנו שהביוץ התרחש, אנחנו יכולות לקבוע מתי יגיע המחזור שלנו. בעוד שהחלק הראשון של המחזור שלנו, השלב הפוליקולרי, משתנה למדי, החלק השני, השלב הלוטאלי, יחסית קבוע בסביבות 11-16 ימים.
ברגע שהביצית יצאה מהזקיק שלה והביוץ קרה, הזקיק הזה הופך לגופיף הצהוב, והוא מייצר כמות גבוהה של פרוגסטרון ומעט אסטרוגן. פרוגסטרון מכין את הגוף שלנו להריון פוטנציאלי בכך שהוא מעבה את רירית הרחם כך שתתאפשר השתלה. אם הביצית לא מופרית אז הגופיף הצהוב יתפורר תוך 11-16 ימים ויפסיק לייצר פרוגסטרון, מה שיגרום לרירית הרחם להתפרק כווסת. ברגע שאת מתחילה לעקוב אחרי המחזורים שלך את יודעת מה אורך השלב הזה מאחר והוא יחסית קבוע.
יתרון ענק נוסף שמצאתי בתרגול זה שהתקשורת ביני לבין בןהזוג שלי בנוגע למניעת הריון פותחת דלת ענקית לדיון על מין ועל המיניות שלנו. במהלך הגל הפורה שלי, החשק המיני שלי גבוה ואני מתעסקת בזה הרבה יותר. מכיוון שזה הזמן שבו אני עלולה להיכנס להריון, אנחנו חייבים לתקשר. מה אנו עושים? במה אנחנו הולכים להשתמש? מכיוון ששנינו לא ממש בעניין של קונדומים, התחלנו להתנסות בדברים אחרים שלא בהכרח כרוכים בחדירה של פין בנרתיק. אנחנו משאירים מין כזה לחלק השני של המחזור שלי שמגיע אחרי הביוץ כי זה הזמן שבו אני בטוחה ב-100% שלא אכנס להריון.
אילו אמצעי מניעה נותנים לך בטיחות של 100% בכל זמן נתון?
